נושא התרומות דרך השכר הוא אחד הפספוסים הגדולים של השכיר הישראלי. מצד אחד, הלב במקום הנכון מצד שני, הכסף שלכם נשאר בקופת המדינה במקום לחזור אליכם לכיס.
תורמים במקום העבודה? כך תדרשו "קאשבק" של 35% מהמדינה ישירות לחשבון
הישראלים הם עם תורם, ורבים מאיתנו בוחרים לעשות זאת בדרך הנוחה ביותר: הורדה קבועה מהשכר לטובת עמותות או ארגונים חברתיים. אבל האם ידעתם שהמדינה היא שותפה פעילה בתרומה שלכם? על פי חוק, אתם זכאים לקבל חזרה 35% מכל שקל שתרמתם. במדריך זה נבדוק איך מוודאים שהתרומה רשומה נכון, איך בודקים את הדיווח ברשות המיסים ואיך דואגים ששום שקל לא ילך לאיבוד בבירוקרטיה.
מה זה אומר לתרום דרך העבודה?
תרומה דרך השכר (Payroll Giving) היא הסדר שבו המעסיק מנכה סכום שקבעתם מראש מהשכר שלכם ומעביר אותו לארגון חברתי. היתרון הגדול? בחלק מהחברות, חשבת השכר מבצעת את זיכוי המס באופן אוטומטי. המשמעות היא שאתם מקבלים את הטבת המס כבר בתלוש, בלי להגיש שום טופס. הבעיה מתחילה כשהמעסיק רק מעביר את הכסף, אבל לא מעדכן את רשות המיסים על הזכאות שלכם לזיכוי.
חשיבות הבדיקה: זיכוי מס (ולא ניכוי)
חשוב להבין את המונח המשפטי: סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. סעיף זה קובע כי על תרומה למוסד מוכר, תקבלו זיכוי מס בגובה 35%.
> דוגמה להמחשה: אם תרמתם 1,000 ש"ח במהלך השנה, אתם אמורים לשלם 350 ש"ח פחות מס הכנסה. אם המעסיק לא עדכן זאת בתלוש, המדינה פשוט קיבלה מכם "תרומה" נוספת של 350 ש"ח ללא הצדקה.
כיצד לבדוק אם תרומותיכם נרשמו בדוח המס?
כדי שלא תפסידו כסף, בצעו את ארבעת השלבים הבאים:
- בדיקת תלוש השכר (סעיף "זיכוי תרומות"): חפשו בתלוש סעיף שנקרא "זיכוי תרומות" או "זיכוי לפי סעיף 46". אם הסכום שם ריק למרות שתרמתם, המעסיק לא החזיר לכם את המס בתלוש.
- בדיקת טופס 106 השנתי: זהו המסמך החשוב ביותר. בסוף השנה, ודאו שבטופס 106 מופיע סכום התרומות המצטבר. אם הוא לא מופיע שם, רשות המיסים לא יודעת שתרמתם.
- אימות "סעיף 46": ודאו שהארגון אליו אתם תורמים מחזיק באישור בתוקף. ללא אישור זה, לא ניתן לקבל החזר מס.
- האזור האישי באתר רשות המיסים: שכירים יכולים להיכנס למערכת המקוונת ולראות אם דווחו עבורם תרומות. במידה ולא – זה הזמן להגיש בקשה להחזר מס באופן עצמאי.
טעויות נפוצות שגורמות לכם להפסיד כסף
- אי-צבירת תרומות קטנות: המדינה מעניקה זיכוי רק אם סך התרומות השנתי עולה על סכום מינימלי (כ-200 ש"ח, משתנה מעט מדי שנה). תרומות קטנות של 20 ש"ח בחודש מצטברות לסכום המזכה!
- תרומה בשם מקום העבודה: לעיתים החברה תורמת "בשם העובדים" אך הקבלה יוצאת על שם החברה. במקרה כזה, העובד לא זכאי לזיכוי אישי.
- חוסר סנכרון בין בני זוג: ניתן להעביר תרומות בין בני זוג כדי למקסם את החזר המס אם אחד מבני הזוג לא הגיע לסף המס (לא שילם מס הכנסה בכלל).
מה לעשות אם גיליתם שהתרומה לא דווחה?
אל פאניקה, הכסף לא אבוד. אם גיליתם בתום השנה שהתרומות לא הופיעו בטופס 106 או שלא קיבלתם זיכוי בתלוש:
- בקשו מחשבת השכר אישור ריכוז תרומות שנתי.
- צרפו את האישור לבקשה להחזר מס (טופס 135).
- ניתן להגיש בקשה זו רטרואקטיבית עד 6 שנים אחורה! אם תרמתם דרך השכר ב-5 השנים האחרונות ולא בדקתם, ייתכן שמחכה לכם סכום מצטבר של אלפי שקלים.
שאלות ותשובות (FAQ)
שאלה: מהו הסכום המקסימלי לזיכוי?
תשובה: ניתן לקבל זיכוי על תרומות עד תקרה של 30% מההכנסה החייבת שלכם באותה שנה, או עד תקרה גבוהה מאוד שנקבעת בחוק (מעל 10 מיליון ש"ח).
שאלה: האם תרומה לבית כנסת או לישיבה מוכרת לזיכוי?
תשובה: רק אם למוסד יש אישור ניהול תקין ואישור לפי סעיף 46 מרשות המיסים.
שאלה: תרמתי ב"עיגול לטובה", האם זה נחשב?
תשובה: בהחלט! תרומות דרך "עיגול לטובה" מצטברות, ובסוף השנה ניתן להוריד אישור ריכוז תרומות מהאתר שלהם ולהגיש אותו לצורך החזר מס.
שאלה: האם תרומת מזון או חפצים מזכה בהחזר מס?
תשובה: לא. הזיכוי ניתן אך ורק על תרומות כספיות (במזומן, צ'ק, אשראי או העברה בנקאית).
סיכום וקריאה לפעולה
תרומה היא מעשה של נתינה, אבל אין סיבה שתוותרו על העזרה שהמדינה מציעה לכם בתמורה. בדיקה פשוטה בטופס 106 או בתלוש השכר של דצמבר יכולה לחסוך לכם מאות ואלפי שקלים בשנה.
הצעד הבא שלכם: פתחו את תלוש השכר האחרון וחפשו את המילה "תרומה". אם הסכום מופיע בניכויים אך לא בזיכויים – פנו עוד היום לייעוץ מקצועי או הגישו בקשה להחזר מס. אל תתנו לנדיבות שלכם לעלות לכם יותר מדי!
